|
עקרונות תזונתיים לכדורגלנים בגיל ההתפתחות/ ד"ר אפרים בן ארי הקניית הרגלי תזונה מתאימים היא הפעולה החשובה ביותר לכדורגלן הצעיר. אלא שבמציאות היום-יומית אפשר, במקרה הטוב, ליישם רק חלק מההמלצות.
שלוש שאלות: 1. לשמירה על תזונה מאוזנת בגיל ההתפתחות יש חשיבות קריטית בקביעת בריאותו וחוסנו הגופני העכשווי והעתידי של השחקן. לדעתך, האם שחקנים צעירים אוכלים את סוגי ומגוון המזונות הרצויים? 2.בנוסף לצרכים התזונתיים הייחודיים לגיל ההתפתחות, משחק הכדורגל מציב דרישות מוגברות וייחודיות לאנרגיה, לויטמינים ולמינרלים. לדעתך, האם שחקנים צעירים אוכלים את הכמויות המומלצות? 3.בנוסף לעיסוק הספורטיבי, בגיל ההתפתחות/ההתבגרות מעורב השחקן גם בתחומים אחרים-לימודים, טיולים, בילויים וכו' . לדעתך, האם שחקנים צעירים מצליחים, למרות הגורמים שצוינו, לשמור בקפדנות יום-יומית על תזונה ספורטיבית מאוזנת? תשובה אחת: דיווחים מקצועיים מכל רחבי העולם, כולל בישראל, מצביעים על כך שלהוציא מיקרים בודדים, התשובה לשלוש השאלות שהצבתי למעלה, היא באופן מוחלט – לא!!! מה קורה במציאות? 1.להוציא מספר קטן מאד של שחקנים, כל השאר ניזונים מתזונה גרועה ולא מאוזנת המבוססת על: א.כמות גדולה מידי של חלבונים (בשר, עוף, הודו, פסטרמה, ביצים וחלב). ב.אם בכלל, מעט מאד פירות וללא מספיק מגוון. ג.אם בכלל, מעט מאד ירקות וללא עלים ירוקים. ד.מעט מידי פחמימות מורכבות (אורז מלא, בטטה, פסטה מקמח מלא ....) ה.הרבה מידי אוכל "ריק" (במבה, מעדנים למיניהם, צ'יפס, שתיה מוגזת וכו') 2.בהשוואה למומלץ (ראה סעיף למטה) הארוחות דלות(מבחינה תזונתית) וחסרות רבים ממרכיבי המזון. אם כן, מה לעשות? מחקרים ומעקבים שנעשו ברחבי העולם מצביעים על כך שתזונה מאוזנת תתכן רק במידה והשחקן יאמץ את *המודל הבא: אכול שלוש ארוחות (בוקר, צהרים וערב) ו-4-5 "ארוחות ביניים" – ברור שמסגרת חיי היום יום כמעט שאינה מאפשרת שמירה על המודל הנ"ל.
עם זאת, כל תיקון תזונתי שהשחקן עושה הוא בעלת חשיבות עצומה. במקביל, מכיוון שלרוב קיים חוסר איזון תזונתי,
חשוב מאד להשלימו בעזרת השלמה תזונתית כגון מולטי ויטמין ומוצרים ייחודים נוספים (נקראים גם תוספי מזון).
מדוע כל כך חשוב לשמור על איזון תזונתי, ובעיקר אצל כדורגלנים בגיל ההתפתחות?
חוסר איזון תזונתי מביא לפגיעה בבנייה אופטימלית של הגוף, בירידה בחוסן הגופני ברמת הביצועים של השחקן ובבריאותו בטווח הקצר והארוך.
רוצים דוגמאות-בבקשה! 1 .הכמות המומלצת ליום לחלבונים (סעיף 1א למעלה) היא 1.5 גרם לכל ק"ג של משקל גוף (בממוצע ב-100 בקר-עוף-הודו יש כ-30-40 גרם חלבון,
ביצה כ-15 גרם.) כמות יומית גדולה מזו מביאה לעומס על הכבד והכליות הגוררים לא רק האטה וכבדות בביצועים במגרש,
אלא עלולה בטווח הארוך לפגוע בפעולת הכבד ו/או הכליות, בעתודות הסידן, בחיידקים המועילים במעיים ולהוביל לבעיות בריאות אחרות. 2.הפחמימות-ובעיקר אורז מלא, פסטה מחיטה מלאה, קינואה, לחם מלא, שעועית, דוחן-מהוות את מקור האנרגיה לגוף.
הכמות המומלצת ליום היא כ-8 גרם לכל ק"ג משקל גוף. רוב השחקנים אוכלים כ-3-4 גרם ביום בלבד וכך נוצר מחסור באנרגיה שאותו הגוף
ממלא ע"י פרוק השריר. פעולה זו גוררת אחריה מספר רב של בעיות הפוגעות בשחקן בטווח הקצר ועלולות להביא לפגיעה בריאותית בטווח הארוך.
סיכום
איזון תזונתי הוא בעל חשיבות עליונה בשיפור הביצועים במגרש ובשמירה על בריאותו של השחקן. מאמץ עיקרי וקבוע חייב להתמקד בהקניית הרגלי תזונה נכונים. עם זאת, קצב ומסגרת חיי היום יום מקשים מאד על אכילה מוקפדת ומאוזנת. השלמות תזונתיות מתאימות תומכות בשמירה על האיזון התזונתי.
*מודל תזונתי יוצג במאמר קרוב.
גרסת WORD להדפה לחץ כאן |
|